ביקורות אחרונות
ראשי > Uncategorized > צוחקים עלינו בפנים: "המחלקה" בצוותא
צוחקים עלינו בפנים: "המחלקה" בצוותא

צוחקים עלינו בפנים: "המחלקה" בצוותא

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון

אם טוב יהיה הדבר בעיני אנשי החלונות הגבוהים או לאו, הסאטירה הפרועה "המחלקה" חושפת טפח ומסתירה טפחיים מן המתחולל בצבא ההגנה לישראל. הדמויות הקריקטורות המאכלסות אותה – בין אם הן פיקטיביות לחלוטין או שיש בהן משהו מהאמת, כשהאפשרות השנייה ריאלית יותר – מהוות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית במיטבה ובקלקולה.

אוזלת היד הצבאית והמדינית, הקולקטיבית והאישית, נחשפת שם בלי מורא באמצעות התחקות אחרי קבוצת חיילים שבוזים למדי, חסרי כוח או ישע, המטורטרים כל הדרך אל הגיהנום. הם משמשים חומר בוחן למיתוסים, סטריאוטיפים ואמונות טפלות אודות הצבא המוסרי ביותר בעולם תוך עיצוב מחודש שלהם בתנאי שטח.

במקרים אמנותיים שכאלה זה גם מצחיק וגם עצוב לשמוע את האמת בפנים, גם אם לא נעשו מאמצים מיוחדים כדי להפוך אותה למבריקה. שורת המאורעות שמתחוללים מאופיינים בהזיה גדולה שמאחוריה עשן כבד, המרמז כי למרות הכל יש היגיון נסתר במרקחה הפסימית.

למרות שמדובר בהפקה פרינג'ית למהדרין שנעשתה באמצעים מצומצמים, ניכרת בתוכה השקעה והתגייסות שלא לחינם זיכתה את המחזה מאת שי אזולאי בפסטיבל "צו קריאה" השביעי. אורנית קשת המירה אותו להצגה בעלת הוויה מפולפלת ומוקצנת שהיה קשה למצוא בתוכה סיפור אנושי אמיתי על "האיש הקטן" בתוך המערכת המסואבת (זאת בניגוד לסאטירות צבאיות אחרות כמו "מ.א.ש", "גבעת חלפון אינה עונה" ו"אפס ביחסי אנוש"), אבל היא הצטיינה בעיצוב משחקי של הסיטואציות השונות.

צוות השחקנים (יוסי ג'וז כהן, אייל צ'יובן, בנימין יום טוב, בן סלע, עופר פיפר ואלעד צ'רנינסקי כחיילים הרוסיים סאשה ופאשה שמגלמים בהופעתם לעג קומי גדול, ובעיקר איציק גולן בתפקידי הסמל והרמטכ"ל ומאיר תמם הנפלא כחייל האמיץ מזרחי, היחיד שבאמת הועם אליו הזרקור) מצליח לשעשע ולהתל בנו, וזה בהחלט מספיק עבור חוויה תיאטרלית מגניבה.

לסיכום: מי שיצפה בהחלט יוכל למצוא "עולם בימתי שנון וחריף שמאפשר לקהל להסתכל במבט רענן על החוויה הצבאית" כהגדרת שופטי "צו קריאה" שאפשרו בבחירתם להפיק גרסה בימתית מלאה למחזה, אך לא את התחכום הסאטירי הנדרש.

 

התגובה שלך

כתובת האימייל שלך תישאר חסויה. שדות המסומנים בכוכבית חובה *

*

Scroll To Top