ביקורות אחרונות
ראשי > Author Archives: אופיר הלל (page 4)

Author Archives: אופיר הלל

יש היגיון באהבה: "שמנה" בתיאטרון הספרייה

"שמנה"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון איפה לעזאזל נמצאים רומיאו ויוליה כשצריכים אותם? כאן לא תמצאו כרכרה מדלעת, תשכחו מאביר על סוס לבן, תפסיקו לאכול את הבולשיט האגדי "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" ותמשיכו לחלום על יפי הבלורית והתואר במיוזיקל היסטרי וחסר שחר – תהיו קצת ריאליסטיים ואל תידבקו לקלישאות והגזמות, כי המחזה "שמנה" של ניל לביוט מתאר ... Read More »

לא במגרש שלנו: "איזה יופי" בתיאטרון באר שבע

"איזה יופי"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון זה דווקא יופי שהצגת "איזה יופי" לא צועקת את המסר שלה. אל תטעו לחשוב שלהצגה הזו אין מסר, כי מעבר לכל הפאן והוודסטוק המטעים במתכוון, היה למחזאי ג`ונתן הארווי מה לומר והוא בהחלט אמר את דברו, אבל במאמר מוסגר ולא כגולת הכותרת. גם זה טוב ויפה. זהו קרנבל דרמטי-קומי שמתחיל כקומדיית נעורים קלאסית מהסרטים, עם ... Read More »

פרינג' בריא 1#

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון אוסף של ביקורות להצגות חדשות כישנות, במהדורה של "פרינג` בריא" – תיאטרון שוליים שבראש ובראשונה לא מזיק לבריאות, ואפילו מחזק ומשדרג את העשייה הפרינג`אית בארץ. עניין של מבע: "שירה בציבור – קברט ישראלי", תיאטרון זיקית אין כמו שירה בציבור: מנהג מדבק מתוצרת הארץ, שפילס דרכו מהקומזיצים העליזים למסיבות הקריוקי, ובדרך דגדג את פרצופנו הישראלי והמשתנה. על כן, לא ... Read More »

בדיקת שמיעה: "שבטים" בבית ליסין

"שבטים"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון כבר מזמן לא ראיתי הצגה שעשייתה מסחררת רעיונית וביצועית, שיש בה חדווה אמיתית של טירוף ושמכילה ביטוי כל כך נכון וכואב לניכור הדדי. שיחקו אותה בבית ליסין כשייבאו את "שבטים", עוד בחירה רפרטוארית חכמה של מחזה מהפכני בגישתו לשונה בחברה, הצגה מבורכת בנוף התיאטרון הרפרטוארי וסתם טקסט חריף שאומר שכולנו בעלי מוגבלויות. אמנם "שבטים" הוא המחזה ... Read More »

שתיקה רועמת: "זרעים של שתיקה" בהבימה

"זרעים של שתיקה"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון החומר שממנו קורצה "זרעים של שתיקה" שנוי במחלוקת באופן דו־סטרי: הן באופן מימושו הבימתי והן לדעתו של המבקר. בהצגת הבימה ישנו שילוב משחית בין זרע הפורענות להרס עצמו, שילוב מעורר תמיהה למול הפגישה בנושא מאתגר ובטיפול מאכזב, אשר מתבצעת במסגרתה. יש כאן דו־קרב טעון בין אם לבנה, עימות בעייתי בין ההורה היחידני-העצמאי-החד-הורי לבין הבן המורד ... Read More »

טוב ומיוחד: "איפה הים?" בתיאטרון המדיטק

"איפה הים?"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון דומה שיותר מהשאיפה שמלווה את תיאטרון המדיטק להפיק הצגות איכות לקהל הצעיר, יש בעשייתו ניסיון לעשות זאת עם ערך מוסף לא פחות: אם "היידי בת ההרים" הראתה מבוגרים שנלחמו על טובת הילדה, ואילו "עושת הנפלאות" הציגה מקרה חברתי קשה לפיצוח ואת פתרונו מעורר ההשראה, אז כנראה שלצד התיאטרון עומד חזון לא קטן ורצון לנצל את ... Read More »

תמונה דהויה: "תמונות מחיי הכפר" בתיאטרון החאן

"תמונות מחיי הכפר"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון הדמויות של "תמונות מחיי הכפר" מרימות ידיים – הן כבר מזמן איבדו את החשק בלחיות, ומהלכות בין חוסר המימוש המשווע של חייהן, לבין אובדן הדרך והתמימות של המקום בו הן חיות. זהו אוסף דמויות המתנהלות ביקומים מקבילים: הורים שכולים שמנהלים ערבי שירה בציבור, אלמן נרגן וזקן ובתו המחורפנת, רופאת הכפר שמחכה לשווא, בחור ערבי שהופך ... Read More »

בת הרים יפהפייה: "היידי בת ההרים", תיאטרון המדיטק וסטודיו למשחק יורם לוינשטיין

"היידי בת ההורים"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון תיאטרון מאושר, יש חיה כזאת?! כמה הצגות מאושרות כבר ראיתי בחיי? תמיד היה זה אושר רגעי על הבמה, שאיים להסתיים, ותמיד היה מה שיגרום לאושר הזה להיראות יבש וסכריני. על אף שלא חסרות הצגות מחויכות שמעוררות את בלוטות הקסם, קשה לפגוש בהצגה שעושה טוב וכולה טוב כאחד. מדי ביקור בתיאטרון אני מתחבט ושואל את עצמי: ... Read More »

אמא עם טוויסט: "בית מרקחת שטרן-בלום" בבית ליסין

"בית מרקחת שטרן בלום"

  מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון טרם שבעתם מהדאבל-קאמבק של "מירל`ה אפרת", האישה והמלודרמה? קבלו וריאציה שמאירה את הנרטיב המוכר: "בית מרקחת שטרן-בלום" בתיאטרון בית ליסין. אם נותר שביב גלותי באלמנה העשירה מגרודנה, הנה ניסיון מוצלח להעתיק את גורדין לימינו, כמעט מבלי להרגיש שזו אותה המלודרמה השחוקה והתבניתית. מעל המסקנה שמדובר באחלה שלאגר לתיאטראות, משום האמוציונליות של החומר והנגיעה שלו ... Read More »

הניתוח הצליח, החולה גוסס: "המאהב" בהבימה

צילום: ז'ראר אלון

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון אינני מקל ראש באתגר שעמד בפני כל העושים במלאכה. לא בכל יום מתמודד התיאטרון הישראלי עם חומר כל כך חשוף ומורכב ולכן מה שלפנינו הוא מקרה קלאסי של הצגה שכורעת תחת העומס של עצמה. קשה היה לי להיווכח לחסמים שהחומר המעולה והחשוב הזה מציב בפני מעבדיו, כי יצאתי בסופו של דבר חלוק ומתקומם מההצגה "המאהב" ... Read More »

Scroll To Top