ביקורות אחרונות
ראשי > Uncategorized

Category Archives: Uncategorized

הצגה תותים: "האחיות רוזנצווויג", בית צבי

rozentzig

שלוש אחיות על הבמה. לא, לא מהמחזה של צ`כוב, אלא שלוש האחיות לבית רוזנצוויג – שרה, בייב ופני. זמן רב לאחר שלא נפגשו ולאחר שאיבדו את אמן, הן מגיעות לביתה של שרה לסופ"ש חביב, לחגיגות יום הולדתה. זהו מפגש הטומן בתוכו אהבה, יהדות, אושר, עצב, משפחתיות ובעיקר – נשיות. המחזה של ונדי וסרשטיין הוצג בשנת 94` בהבימה בבימוי עמית גזית ... Read More »

צוחקים עלינו בפנים: "המחלקה" בצוותא

"המחלקה" בצוותא

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון אם טוב יהיה הדבר בעיני אנשי החלונות הגבוהים או לאו, הסאטירה הפרועה "המחלקה" חושפת טפח ומסתירה טפחיים מן המתחולל בצבא ההגנה לישראל. הדמויות הקריקטורות המאכלסות אותה – בין אם הן פיקטיביות לחלוטין או שיש בהן משהו מהאמת, כשהאפשרות השנייה ריאלית יותר – מהוות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית במיטבה ובקלקולה. אוזלת היד הצבאית והמדינית, הקולקטיבית והאישית, ... Read More »

חגיגה של מלחמה: פסטיבל א-ז'אנר העשירי בתיאטרון תמונע

גיחתו העשירית של פסטיבל א-ז'אנר לתיאטרון תמונע בכותרת "מלחמה (ושלום)" הפגישה בין עולם תוכן לפירושיו השונים אצל קבוצות יוצרים שידעו לשכללו לכדי אמירה בימתית. כל מקבץ (נ"צ בלשון הפסטיבל) איגד עבודות גולמיות למקשה אחת. נקודות הציון בהן צפיתי השתייכו לכאן ועכשיו, היו חתרניות ומבשרות רעות והתפרשו בצורה רב משמעית, מורכבת ומערפלת. "כרטיס לקרקס" מאת דפנה זילברג העלתה לבמה טקסט שאינו ... Read More »

המצפון הלך לאיבוד: "הנפש הטובה מסצ'ואן" בתיאטרון גשר

תיאטרון גשר

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון בדרך החתחתים שעובר תמליל כתוב אל חיק הביצוע חווים יוצריו התחבטות גדולה: האם עליהם להציגו כהלכתו, להשאירו בתקופת הזמן שייעד המחזאי ולביימו במשורה, או שמא הם נדרשים לקחת את הטקסט לידיים, להתאימו לימינו ולעשות ממנו חגיגה מרהיבה? הצגות משני צדי המתרס הצליחו ונכשלו באותה המידה, מה שאומר שכל הדרכים לכאורה סלולות. מנגד, אמנות היא לא ... Read More »

ביחד ולחוד: "מופע זוגי" בתיאטרון המדיטק

ההצגה "מופע זוגי" במדיטק

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון רובי וגרנט הן תאומות לונדוניות זהות מכף רגל ועד ראש. הדמיון ביניהן קיים לא רק במראה אלא גם בהתנהגות, עד שמרוב שמתבלבלים ביניהן מעדיפים להתייחס אליהן כאל יחידה אחת, מה גם שחייהן מתנהלים בסימביוזה מוחלטת. הן לכאורה כמעט "אותו הדבר" כלפי עצמן וסביבתן. אמן נפטרה לפני שלוש שנים, סבתן עברה לדיור מוגן ואביהן התאהב. כך ... Read More »

עבר מתוק: "סיפור ישן-חדש" בבית ליסין

"סיפןר ישן חדש"

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון – בשיתוף Resh, מיזם הכתיבה של הנוער בישראל מצאתי אחלה טיימינג לקרוא את קובץ הסיפורים "המחוננים" מאת אסף צפור. "בתיאטרון" מספר על חבורת שחקנים צעירים שמאסו בשיטה ומתבצרים באולם הteaאטרון. "שמתם לב פעם כמה הצגות בתיאטרון הישראלי הן על צעירים שפוגשים מישהו מבוגר שהפגישה איתו משנה את חייהם?", שואלים שם, ודי בצדק, כי סיפורי חניכה ... Read More »

יצרים, יצירה ומה שביניהם: "שלוש אצבעות מתחת לטבור" בתיאטרון הידית

תיאטרון הידית

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון מה הקשר בין סקס לאמנות? למראית עין נדמה שאין דברים בגו. אבל יצירה היא התגלמות של יצר. התשוקה כמו האמנות מקורה בלהט גדול. המחסור בהיתרים ובאיסורים הוא נחלת המין והתרבות גם יחד. שניהם מגיעים ממרחב פרוץ אמוציונלית הקורא תיגר לשמרנות ומקווה להפיח חיים בעולמות חדשים. קבוצת יוצרים ביקשו לברר קבל עם ובמה עד כמה הכוחות ... Read More »

בלוז ללובשי המדים: "גיבור הלובי" בתיאטרון חיפה

תיאטרון חיפה

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון אנשי "גיבור הלובי" נתקעו בקומת הקרקע של החיים. בזמן שבני גילם ודאי עולים בסולם הדרגות, הם עדיין מחכים להזדמנות. כשהשאר כבר מצאו את מקומם בעולם, הם עדיין נמצאים בצומת דרכים. נדמה שחייהם פוספסו עד העצם. הכירו את "האנשים השקופים" בהתגלמותם, אנשי ציבור ונותני שירות שכולנו חולפים על פניהם. עובדים זוטרים בשכר נמוך שעושים את העבודה ... Read More »

בחזרה לימי התום: "שיקוי האהבה" באופרה הישראלית

צילום: יוסי צבקר

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון כמעט 18 שנים מפרידות בין יצירת "שיקוי האהבה" בתצורתה הנוכחית לבין הצגתה כעת. אמנם מדובר בשחזור לעבודה שכבר בוצעה, אך למעשה ההחלטה לחדשה הולכת נגד כיוון הזרם המקובל: לא מדובר בייבוא מן המוכן או העתק לגרסת בימוי מחו"ל, אלא בגרסה ישראלית עם במאי ישראלי וצוות שכמעט כולו ישראלי. מה רע ביצירה מקומית, תצוגת תכלית של ... Read More »

הצתה מאוחרת: "פתאום הגיע סתיו" בתיאטרון הבימה

ליא קניג ותומר שרון

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון "פתאום הגיע סתיו" היא לא הצגה לאנשים ציניים. לבה הרך ונשמתה העדינה מגיעים ממקום אמיתי, חף מגינונים מלאכותיים או מלכותיים, ועל כן הדברים מתנהלים בה בצורה כה רגישה. זו הצגה אחרת, אמיתית, שמכוונת ללב המקשיב ולא למוח המבין. אפשר לראות בה תשובה הולמת למפגני הראווה השטחיים שמועלים בבמות הגדולות יותר ולחכך ידיים בהנאה שלמה. מדובר ... Read More »

Scroll To Top